אחד הקשיים העיקריים עם בעיות עור, שגורם לא פעם לאבחון שגוי או מאוחר שלהן, הוא שקל מאוד "להתבלבל" בין מחלות, אלרגיות, זיהומים וצרות אחרות. הסיפור הבא, אחד מני רבים בהם אני נתקלת באופן שוטף בקליניקה, מדגים זאת היטב.

העיניים שלנו אומרות הרבה דברים. הן המראה של הנפש, הן מראות מה מצבנו הרגשי, והן חלון לעולמנו הפנימי. אך מה הן אומרות כשהן דואבות?

מוצרי טיפוח רבים נמצאים בשימוש נרחב לשיפור, הצערה וחידוש מראה העור. אך האם השימוש הקבוע בהם עלול להשפיע על הדינמיקה של אותם מיקרואורגזינמים המיישבים את עורנו?

כולנו היינו שם. פתאום הפנים מאדימות, ואומרות לכולם משהו ברור מאוד מאוד. כן, אנו מסמיקים! אז אם זה בדייט, זה אפילו חמוד. ואם זה בראיון עבודה, זאת התרגשות מובנת מאוד. אבל מתי הסמקה אומרת לנו משהו אחר? ואיזה סיפור העור שלנו מספר?

לרובנו מוכרת התופעה המתסכלת של פצעונים טורדניים ומרקם עור גבשושי ולא אחיד. חשבתם לתומכם שאקנה הוא נחלתם של צעירים בגיל ההתבגרות ושאחד הפלוסים בלהיות אדם מבוגר אומר שנפטרים מפצעי האקנה לעולמים. אז מה נסגר?