חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ליצירת קשר:

לקביעת תור צרו קשר עוד היום:

הירשמו לניוזלטר שלנו!

רואים לנו על הפנים – הקשר שבין הצלחת לעור אדמומי

ראש השנה בפתח ומאכלי החג האהובים איתם. רימון, תפוח טבול בדבש, דגים ואיך אפשר בלי עוגת דבש. כל מאכלי החג המסורתיים האהובים, שיוצרים לנו אווירה מיוחדת של חג ובית.

ידוע כי קיים קשר מובהק בין מה שאנו אוכלים לבין עור הפנים. במאמר זה נתייחס ונסביר מהם המזונות שמהם כדאי לנו להימנע ואילו מזונות מיטיבים עם עור פנינו בהקשר של הסובלים מרוזציאה, עור אדמומי עם הסמקות חוזרות ונשנות, וכל הסובלים משגשוג של טפיל הדמודקס והתסמינים הנלויים לו.

מהי רוזציאה ותסמיניה, ומהו הדמודקס ומה הוא מעולל?

רוזציאה היא תסמונת עור או הפרעת עור שעד היום לא ברור בדיוק מה גורם לה לפרוץ, וככל הנראה שיש מספר גורמים ולא רק אחד. גנטיקה, מערכת חיסון מוחלשת, ואף דמודקס עלול להפעילה.

שמה של התסמונת מעיד על התסמין העיקרי – אדמומית של העור – כמו ורד (רוז), המתרחשת עקב ריבוי והתרחבות נימי דם קטנים, פצעונים דמויי אקנה, מרקם עור שמנוני וגבשושי, ובמקרים רבים הפרשה מוגברת של חלב (סבום).

במקרים קיצוניים נחוש תחושת בערה פנימית, גלי חום, עקצוצים, גרד, מעורבות של העיניים ויובש קיצוני בהן ואף עיבוי של רקמת האף (אף בולבוסי).

העור חווה רמה קבועה של דלקתיות מתמשכת ויכולתו להוות מחסום מגן יורדת, ועל כן רבים חווים רגישות עולה לחומרים, חשיפה לשמש, הפרשי חום-קור, ומאכלים מסויימים.

הדמודקס הוא שמו של טפיל זערורי ממשפחת הקרדיות שלא ניתן לראותו בלי מיקרוסקופ והוא ניזון מהחלב שמופרש בעורנו. חשוב לדעת שהוא תמיד היה שם, אך בתנאים מסויימים, הוא יוצא מאיזון ומשגשג יתר על המידה. אז נוכחותו בעור מתחילה להציק לו ולכן העור מגיב באופן ברור.

התסמינים של שגשוג טפיל הדמודקס מתאפיינים בפצעונים אדומים ועקשניים, בעיקר באזור הפה והסנטר, בלחיים, במצח, ועוד.

למי שחושב או חושבת שזה סה”כ אקנה הורמונאלי, צריך לשים לב אם העור מגיב לטיפולי אקנה קונוונציונאליים. אם אין שיפור, אין זה אקנה וככל הנראה מדובר בדמודקס.

כדי לאבחן דמודקס צריך ללכת למומחה או מומחית מתאימים עם ציוד הגדלה או ציוד דימות של העור, וכמובן, ניתן לעשות משטח עור בבדיקות מעבדה פונקציונליות שבקופות החולים.

אז איך כל זה קשור לתזונה?

ראשית כל, כל מה שמעודד יצור מוגבר של חלב (סבום), עלול לגרום לטפיל הדמודקס להתפתח עוד יותר ו/או יחריף מצבים של רוזציאה. כאמור לעיל, גם מי שאין נוכחות של טפיל הדמודקס בעורו אך סובל מרוזציאה יסבול מהגברת תסמינים בתגובה למאכלים מגבירי סבום.

מזונות עתירי סוכר עלולים להחמיר אדמומיות ולגרום להחמרה כללית של תסמיני רוזציאה

אז מהם המזונות שמהם עדיף לנו להתרחק?

מאכלים עתירי סוכר: אנו בטוחים שתדעו למה הכוונה גם בלי לפרט יותר מדי, אבל נסביר לכם מדוע. מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה (שמקפיצים גבוה את הסוכר) מעודדים שגשוג של תאי הפרשת שומן בעור הפנים, והפרשה מוגברת של שומן גורמת למי שסובלים מתסמונות אלה לאדמומיות והגברה של תסמינים.

אז בהקשר של מסורות ראש השנה, המנעו מצריכת דבש ועדיף שתטעמו רק כזית. עוגות דבש – הסתפקו בכמות מועטה או ותרו כליל. במקום זאת התענגו על תפוח, שייטיב עמכם הרבה יותר ותהנו מהרימון עתיר הסגולות ונוגדי החמצון, שעוזר לגופנו להילחם ברדיקלים החופשיים הפוגמים בטולרנטיות העור וחסינותו.

ממתיקים מלאכותיים: גם אלו לא מיטיבים עם עור פנינו, אז לצערנו לא נוכל לצרוך אותם במקום מאכלים מתוקים, כי גם אלו משפיעים לרעה על עורנו ומחריפים תסמינים.

רימון עתיר נוגדי חימצון העוזרים לגופנו להילחם ברדיקליים החופשיים הפוגמים בטולרנטיות העור

מאכלים ממשפחת הפחמימות הלבנות והפשוטות: פופקורן, צ’יפס, אורז לבן, תפוחי אדמה, פיתות וכולי. ושימו לב היטב, גם כל משפחת “נטולי הגלוטן” עלולים שלא להיטיב עימנו, במקום חיטה ומקורות המכילים גלוטן הם מכילים תחליפים עתירי עמילן שהם בעצם פחמימה פשוטה ביותר – קמח תפוחי אדמה, עמילן תירס, קמח טפיוקה – כל אלה אינם טובים יותר ממאכלים עתירי סוכר.

תכננו את ארוחת החג שלכם בתבונה, ולצד הדג, העדיפו תוספות ממשפחת הירקות הירוקים – ברוקולי, כרוב, מנגולד, תרד, ועוד – ובמקום תפוחי אדמה עתירי העמילן עשו לכם הבחן והעדיפו את כל מה שצומח מעל לקרקע וותרו על כל מה שצומח תחתיה (שורשים). ישנם דלועים טעימים מאד כמו דלעת ערמונים קטיפתית, דלעת יפנית, דלורית, דלעת ספגטי, והדלעת הקלאסית, כל אלו צומחים מעל הקרקע ואינם עתירי עמילן. לצד אלו העדיפו אורז מלא, אורז פראי, קינואה, עדשים וקטניות – וראו איך הצלחת שלכם מלאה ושמחה והעור שלכם לא יסמיק ויאדים.

בשר מעובד ומוצרי חלב מחלב בקר: בשרים מעובדים כדוגמת נקניקיות ונקניקים מכילים ניטרטים שמוסיפים אותם כדי לתת לבשר חיי מדף ארוכים. אך חומרים אלה גורמים להתרחבות של נימי הדם, ולכן אם הנכם חובבי בשר מעובד, עדיף לכם להכין לבד את הבשר לבד מבשר טרי שאין בו חומרים מוספים. מוצרי חלב בקר וגבינות מיושנות גם מכילים חומרים שעדיף לנו להימנע מהם, טירמינים, שכמותם בגבינה עולה ככל שהגבינה עוברת הליך גיבון ויישון ארוך יותר, שכן הטירמין נוצר עקב התפרקות חלבון החלב על פני זמן. העדיפו גבינות עזים או כבשים על פני חלב בקר, ועורכם יודה לכם.

מאכלים מתובלים או חריפים: פלפל חריף עוקץ את לשוננו בשל חומר בשם קפסאיצין. חומר זה מוביל להתרחבות נימי הדם בפנים, ועל כן אוהבי החריף – עדיף להימנע מכל אלה, בין אם מדובר בסרירצ’ה, טבסקו, סחוג, או פלפל צ’ומה. אנו ממליצים לכם בחום להכין חריימה לא חריף, וגם ללא חרדל, שגם הוא אינו מיטיב עם מצבי עור אדמומי ורגיש. גם הקינמון, שאמנם אינו חריף, אך הוא “מעקצץ”, ומוביל להתרחבות נימי דם שעדיף ממנה להימנע.

חשוב לזכור שהכול עניין של מידה. גם אם חטאתם בטעימה או בנגיסה, תהנו ממנה בכל פה. אך חשוב לדעת ולהיות ערים, כדי שתוכלו לשים את הדגשים הנכונים כדי לשמור על עור הפנים.

בברכת שנה טובה ומתוקה, לכם ולכל יקיריכם!

דילוג לתוכן