בעיניים פקוחות לרווחה - דמודקס הטפיל שמשגע לנו את הריסים
בתור ילדים, שמחנו למצוא ריס שנשר ולהביע משאלה. כמבוגרים, נשירה מוגברת של ריסים בהחלט עשויה לאותת על בעיה.
אם אתם סובלים מנשירה תכופה של ריסים, מקשקשת באזור העפעף, מעיניים יבשות או מגורות – בהחלט ייתכן שיש לכם טפיל שהשתגע!
כיום כבר ידוע שגוף האדם מהווה אזור מחייה למיליוני יצורים מיקרוסוקופיים (המיקרוביום, מכלול המיקרואורגניזמים שבגוף האדם), ובפרט בעור, שהוא האיבר הגדול ביותר בגוף שלנו, בתוכו ומעליו שוכנים אינספור יצורים זערוריים שחיים להם בשמחה.
עור הפנים שלנו והעיניים אינן יוצאות מהכלל וגם שם גרים להם אינספור יצורים מיקרוסקופיים. היצורון המציק והנפוץ ביותר שביניהם הוא טפיל הדמודקס, ששמו ידוע לשמצה.
אז מהו טפיל הדמודקס?
הדמודקס הוא קרדית, שזה אומר שהוא טפיל מקרוסקופי דמוי עכביש, שמינים אחדים שלו מציקים מאוד לבני האדם.
יש למעלה ממאה סוגים של דמודקס, אך בעורנו, קיימים רק שניים ובמצבי שגרה בריאה, ניתן למצאו בכ-12% מהעור והריסים שלנו, אז הדמודקס חי לו בשלווה ובנחת מבלי להציק לנו כלל. אך אם הוא משגשג יותר מדי, או אז מתחילות כל הבעיות.
שני מיני הדמודקס שמציקים לנו בעיניים הם הדמודקס פוליקולורום (demodex folliculorum) והדמודקס ברוויס (demodex brevis). הם לא בדיוק זהים, אבל מטעמי נוחות, מכנים את שניהם באותו השם – דמודקס.
הדמודקס חי בזקיקי השיער של ריסי העפעפיים ובעור. הוא ניזון מקשקשי העור אותם הוא אוכל, מעכל ומפריש אל תוך זקיקי הריסים. תגובת הגוף להפרשות הדמודקס הן הגורם לגירוי. הפרשות הטפיל נראות כמו קרומים שעוטפים את בסיס הריס או כמו קשקשים שמצפים את הריסים.
אז לפני שאתם רצים מהר מהר להביט במראה, חשוב לדעת שלא ניתן לראות את הדמודקס בעין בלתי מזוינת. חשוב גם לזכור שכולנו נושאים בעורנו יצור זה ועצם נוכחותו אינה מהווה בעיה. רק אם הוא משגשג יתר על המידה, יהיה עלינו לגשת לרופא ולטפל.
השפעת הדמודקס על עור העפעפיים והעיניים כשהוא משגשג מדי היא כה ניכרת, שבהחלט ניתן למצוא קשר בינו לבין מצבים כרוניים אחרים של העין כגון רוזיציאה אוקולרית ובלפריטיס (דלקת עפעפיים כרונית), גרד בעיניים ועיניים יבשות כתוצאה מסתימה של בלוטות שומן מעל העפעף (Meibomian gland dysfunction), אך לצערנו, פעמים רבות אבחנה זו מתפספסת.
הסיבה לכך היא שצריך במכשור מיוחד ובניסיון רב באיתור של הטפיל. יש פעמים שרופא העיניים מאבחן בלפריטיס מבלי לדעת שמקור הדלקת בעפעפיים הוא שגשוג קרדית הדמודקס. טפיל זה כה זעיר ושקוף כך שיש צורך במכשור הגדלה מיוחד ותאורה מיוחדת כדי לראותו ולא כל רופא מחזיק ציוד זה במרפאתו.
אז מהם התסמינים שיכולים לרמוז לנו שהדמודקס יצא משליטה?
אם אחד (או יותר) מהתסמינים הבאים מציק לכם באופן קבוע, גשו לרופא העיניים ובקשו להיבדק לנוכחות טפיל הדמודקס.
- עיניים יבשות, אדומות ומגורות
- גרד בעיניים ובעפעפיים
- תחושה כמו של גרגרי חול מציקים בעין או תחושה של עיניים שורפות
- קשקשת בעפעפי העיניים ובריסים
- נשירת ריסים
- קרום בזוויות העין ובקו הריסים
- עיניים הרגישות לאור
איך מטפלים בטפילים?
הטיפול הפשוט ביותר, עד כמה שזה נשמע טריוויאלי ובסיסי, הוא היגיינה טובה של העיניים.
את זאת ניתן להשיג באמצעות שימוש במטליות ניקוי עדינות ומיוחדות לעיניים או באמצעות סבונים עדינים לתינוקות. היגיינה סדירה וטובה של העיניים המשולה לצחצוח שיניים, תצמצם באופן ניכר את נוכחות הטפיל, ותנקה את ההפרשות המציקות. בנוסף, יש להחליף מגבות ומצעים, לנקות כריות נוי וספות, ובשום פנים ואופן לא לישון על אותה ציפית של כרית במשך ימים רבים מבלי לדאוג לכביסה הגונה.
ישנם טיפולים אחרים שניתנים בבליעה (כדורים במרשם רופא) שנועדו למגר את הדמודקס אך קיים גם טיפול מקומי של מרכיבים המופקים משמן עץ התה, הנמרחים על קו הריסים. שמן עץ התה ידוע בסגולות המרפא הטיפוליות שלו שנוגדות זיהומים טפיליים. טיפול בשמן עץ התה צריך להתבצע בזהירות, שכן שמן עץ התה הבא במגע עם העין יוביל לצריבה קשה.
ישנם גם תכשירים יעודיים בטוחים יותר המנצלים את תכונות שמן עץ התה מבלי להסתכן בגירוי צורב, תכשירי ניקוי מיוחדים מעץ התה, ורטיות לעיניים שמכילות מרכיבים משמן עץ התה – התייעצו עם מומחים בנושא.
מה עוד כדאי לעשות וממה להימנע?
א. אם קיימים תסמינים, יש לגשת לאיש מקצוע או לרופא עיניים לאבחון.
אם העיניים אדומות, חשוב גם לאבחן אם מדובר בדמודקס או אם מדובר ברוזציאה אוקולרית (על כך בכתבה נפרדת)
ב. מומלץ להשתמש ברטיות טיפוליות לעיניים המכילות שמן עץ התה.
הערה: אם עושים שימוש בשמפו עץ התה, יש לבחור בשמפו שאינו מכיל חומרים מגרים, כדי שבזמן שהוא נשטף מהקרקפת ויבוא במגע עם העיניים והפנים, לא יגרה את העין והעור.
ג. יש לוותר על שימוש במסקרה או באייליינר
ד. להימנע מהדבקת ריסים מלאכותיות
ה. יש להשתמש במסיר איפור ייעודי לעיניים ולא להתפתות למסירי איפור שמיועדים לעור הפנים.
אין להשתמש במסירי איפור מבוססי שמן, העלולים לגרום לנזק יותר מאשר לתועלת בקרב מי שסובלים מדמודקס
ז. יש להמנע משפשוף העיניים בידיים שאינן נקיות
דילוג לתוכן